דילוג לתוכן

בקע מפשעתי בילדים

מהו בקע מפשעתי, מדוע נגרם, התסמינים שעלולים לעורר חשד, ואיך ניתן לאבחן ולטפל? 

ד"ר עמנואל סגייה מומחית לכירורגיית ילדים, מסבירה כל מה שצריך לדעת על בקע מפשעתי בילדים.

חדר ניתוח - תמונה תיאורית

מהו בקע מפשעתי ומדוע הוא נגרם?

בקע מפשעתי הוא תופעה בה תוכן של חלל הבטן עובר דרך תעלה המובילה לשק האשכים, או ללביה (שפתי הפות) בבנות. מדובר בתופעה מולדת, הנגרמת כתוצאה מחלל אנטומי שלא נסגר כהלכה ומאפשר את המעבר. תופעה זו מופיעה בכ-5% מהבנים והיא נפוצה בבנים פי חמישה מבנות. בפגים שיעור הבקעים אף גבוה יותר ועשוי להגיע לכ-10-30%, לכן פגות מהווה גורם סיכון משמעותי. גורם נוסף הוא סיפור משפחתי – עבר של בקע מפשעתי מולד במשפחה, אשר מכפיל את הסיכון לתופעה. הלכה למעשה, בכ-10-20% מהבקעים המאובחנים קיים רקע משפחתי. ברוב המקרים, האיבר הפורץ דרך אותה התעלה הוא לולאת מעי דק, כאשר בקע בצד ימין נפוץ פי שניים, וב-10% מהמקרים קיים בקע דו צדדי (יותר בבנות).

אילו תסמינים עלולים להעיד על קיום בקע מפשעתי

בקע מפשעתי מוביל להתפתחות של מספר תסמינים, בהם:

  1. נפיחות במפשעה או בשק האשכים – התסמין הנפוץ ביותר.
  2. כאב לסירוגין – יותר בילדים גדולים, בפעילות גופנית ובמאמץ. בפעוטות בהרבה מהמקרים התופעה אינה כואבת.
  3. נוזלים בשק האשכים, הגדלה של השק.

לעתים יתפתח בקע כלוא – מצב בו שק הבקע נכלא ואינו יכול לחזור למקומו הטבעי בחלל הבטן באופן ספונטני. במצב כזה ולאורך זמן עלולה להיפגע אספקת הדם למעי ולגרום לנזק לרקמה. במקרים כאלו הילדים נוטים לבכי ולאי שקט, והנפיחות קשה יותר למגע וכואבת. לכן, תמיד כדאי לפתוח את החיתול על מנת לבדוק את האזור. עם זאת, חשוב לדעת כי ב-70% מהמקרים ניתן להחזיר את הבקע למקומו ולנתח באופן לא דחוף.

איך מאבחנים?

האבחנה של בקע מפשעתי היא אבחנה קלינית, המתבססת על  בדיקת כירורג.ית. מכיוון שהבקע נוטה לבלוט ולחזור למקומו לפרקים. מומלץ לצלם את הנפיחות כאשר היא מופיעה בבית ולהראות לכירורג.ית בעת הבדיקה. חשוב לציין כי למרות שהורים רבים מבקשים לבצע בדיקת אולטרסאונד, ברוב המקרים היא אינה נדרשת כלל לשם ביצוע האבחנה. למעשה, בדיקת אולטרסאונד יכולה להוות יתרון בעיקר במקרים לא אופייניים, למשל – אם יש רק כאבים ללא נפיחות.

האם תמיד נדרש ניתוח?

בקע מפשעתי הוא פגם נולד שאינו נוטה להיסגר באופן ספונטני. בנוסף, עקב הסכנה לכליאת הבקע והתפתחות של סיבוכים, ההמלצה היא לבצע ניתוח.

מתי מומלץ לבצע את הניתוח?

רוב ניתוחי הבקע מבוצעים באופן אלקטיבי – שאינו בהול, בתאריך שנקבע מראש. לא כדאי לחכות יותר מדי עם הניתוח לאחר האבחנה, מכיוון שככל שמתרחקים ממועד האבחנה כך גדל הסיכון לכליאת הבקע. פרק זמן של עד כחודש ממועד האבחנה הוא סביר לקביעת מועד הניתוח.

האם ישנן הכנות מיוחדות טרם הניתוח?

לפני הניתוח כל הילדים נדרשים לצום של כ-6 שעות, או 4 שעות במקרים של הנקה בלבד. מים ניתן לשתות עד כשעתיים לפני.

במקרים בהם קיימות מחלות רקע או מצבים רפואיים נוספים, ייתכן ותידרש בדיקת מרדים טרם הניתוח.

מה מהלך הניתוח?

הניתוח מתבצע תחת הרדמה מלאה, כאשר השיטה הנפוצה ביותר היא השיטה הפתוחה בה מבצעים חתך קטן בעור באזור המפשעה, דרכו מחזירים את תוכן הבקע למקומו הטבעי ותופרים את המעבר בתפרים נמסים על מנת לסגור אותו.

שיטה נוספת המתוארת בשנים האחרונות היא השיטה הלפרוסקופית, שיכולה להוות עדיפות במקרים של בקע דו צדדי או במקרים בהם קיים גם בקע טבורי.

משך הניתוח הוא סביב שעה ברוב המקרים.

מה צפוי בימים שלאחר הניתוח ומה מהלך ההחלמה?

הניתוח מתבצע לרוב במסגרת של אשפוז יום, כאשר הילדים הולכים הביתה כשעתיים שלוש לאחר הניתוח. בילדים מתחת לגיל שלושה חודשים או בילדים עם מחלה נלווית לרוב מחכים לילה באשפוז להשגחה.

ההנחיות לאחר הניתוח כוללות:

  • יש לתת אקמול או נורופן ביום הניתוח לשיכוך כאבים, למחרת רק לפי הצורך.
  • לא להרטיב את פצע הניתוח 24 שעות לאחר הניתוח, ולאחר מכן במשך מספר ימים רק תחת מים זורמים, ללא אמבטיות.
  • יש להישאר יומיים בבית, ביום השלישי כבר ניתן לחזור למסגרות.
  • להימנע מפעילות גופנית למשך של כ-10 ימים לאחר הניתוח.

לאחר שבוע עד שבועיים אחרי הניתוח יש להגיע למרפאת הרופא.ה המנתח.ת לביקורת. אם הכל תקין, לא נדרש מעקב נוסף.

מה לגבי סיבוכים?

הסיבוכים בניתוח בקע מפשעתי הם נדירים מאוד, וכוללים זיהום של הפצע הניתוחי והישנות של הבקע (במקרה שהתפרים לא מחזיקים). ניתן לצפות לבצקת באזור הניתוח שלרוב יורדת תוך חודש.

ליצירת קשר